פקקת ורידים

היא מצב בריאותי מסוכן, בו קרישי דם נוצרים בעיקר ברגליים. קרישים אלו עלולים להיסחף עם זרם הדם אל הריאות ולגרום לתסחיף ריאתי,

הגורם לקוצר נשימה ועלול אף לגרום למוות. דווקא באשפוז בבית חולים נוצרים תנאים אופטימליים להיווצרות הקריש.

ריתוק למיטה וחוסר פעילות מתווספים לסיבת האשפוז (ניתוח, דלקת ריאות וכד') והסיכון להתפתחות הקריש גדל.

ד"ר אשר וינדר* ממליץ כיצד לנהוג על מנת לעבור את האשפוז בשלום:

הצוות הרפואי אמור לזהות אם אתם נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בפקקת (כגון בעלי עודף משקל, חולי לב, מעשנים כבדים). חשוב לדווח באם סבלתם בעבר מאירוע של פקקת ורידים או תסחיף ריאתי ובאם אתם בעלי נטיה גנטית הגורמת לקרישיות-יתר, שהתגלתה קודם אצלכם או אצל בני משפחה.
במהלך השכיבה במיטה כדאי, באם אין מגבלה רפואית, להזיז את הרגליים תוך כיווץ ושחרור השרירים. פעילות זאת עשויה להמריץ את זרימת דם תקינה בגפיים התחתונות ולהפחית את הסיכון להתפתחות הקריש.
בהתאם למצב הרפואי כדאי לרדת ממיטת האשפוז ולהתהלך. כנראה שישיבה בלבד אינה מספיקה בהפחתת הסיכון להתפתחות קריש דם. הקפדה על תנועת הגפיים התחתונות חשובה מעין כמוה למניעת פקקת.

הצוות הרפואי יתאים במידת הצורך טיפול מונע, ההולם את רמת הסיכון של המאושפז ללקות בפקקת.*ד"ר אשר וינדר, מנהל המכון להמטולוגיה במרכז הרפואי 'וולפסון'

קרישי דם נוצרים בדרך כלל בוורידים העמוקים של הרגליים, כשזרימת הדם מופרעת על ידי טראומה בווריד (כתוצאה מניתוח, פציעה, דלקת וכיו"ב),

אי תנועתיות ממושכת (באשפוז על רקע ניתוח, מחלה אקוטית, ישיבה או טיסה ממושכת) ו/או נטייה לקרישיות יתר (גנטית או נרכשת במצבים מסוימים).

באשפוז עולה הסיכון לפקקת ורידים באופן משמעותי. יחד עם זאת, מפאת זמן האשפוז הקצר במטופלים עם ריבוי גורמי סיכון,

יימשך הסיכון גם כחודש לאחר השחרור מבית החולים.

פקקת יכולה להתרחש כמעט אצל כל אחד. ישנם גורמי סיכון מרובים להיווצרות קרישי דם. גורמי סיכון אלה עלולים לנבוע ממאפייני האדם עצמו

(למשל: גיל, מחלות רקע, תורשה) וגם ממצבים בהם הוא נמצא (אשפוז, ניתוח וכדומה).

בין גורמי הסיכון לפקקת ורידים:

החדשות הטובות: DVT ו-PE ניתנים למניעה

DALIT דלית